אי התאמה או מלחמה?

כפי שנהוג להתחתן גם מקובל להתגרש, הסיבות לגירושים רבות אך תהליך נכון יכול לקצר את אי הנעימות ולהגיע להסכמות משותפות בין זוג שמחליט להתגרש ללא התערבות בתי משפט ועורכי דין זה כבר לא תסריט בדיוני, בעידן המגשרים יותר ויותר זוגות עוברים את התהליך בצורה יעילה ונוחה ככל האפשר.

מאת – דר' גור מזרחי, נשיא המכון לחקר הקמעונאות

בנתונים שהוצגו בשנת 2015 דווח על כ 11,100 זוגות אשר התגרשו ברבנות ועל קרוב ל 100,000 תיקים אשר נפתחו בבית הדין לענייני משפחה שחלק ניכר מהם קשורים לגירושים ונושאים המושלכים מכך.

בשנת 2015 התחתנו כ40,000 זוגות בישראל באופן הפורמלי, לנתונים אלו שמקורם בלמ״ס ובבית הדין מצטרפים נתונים לא פורמליים של זוגיות ופרידות לא רשמיות שלעיתים מלוות בתהליכים מורכבים אף לא פחות שקיים ממון משותף.

המונח גירושים עד לפני שנים היה מונח שביטאו אותו בלחש, הייתה לו משמעות מנטלית גדולה ופרימיטיבית מהחשיבות הריאלית שלו. כמו כן בעשור האחרון המונח אינו נמדד ככישלון חרוץ ואות קלון למרות שישנם עדיין מגזרים ומיעוטים שונים אשר רואים בו מעשה או תהליך לא נורמטיבי ואף קשה. חוקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה השוו בעבר את הגירושים לטרגדיה השנייה בעוצמתה, הטרגדיה הראשונה לאדם הינה המוות של אדם קרוב והשנייה הינה פרידה מאדם קרוב, אינני פסיכולוג אך לכל פרידה מאדם קרוב ישנה משמעות עצומה בהיבט האמוציונלי ובטח אם התהליך של הפרידה לא מבוצע בצורה הוגנת ובוגרת.

המודעות בשנים האחרונות לגירושים התעצמה וישנה תחושה שכל אי התאמה, משבר או קונפליקט הפתרון המידי והנוח הינו גירושים בין בני זוג, לעיתים זה נכון ונחוץ ולעיתים לא, התופעה מתקיימת ומתפתחת למרות אי הידיעה הריאלית של המשמעות והתהליך אצל בני זוג אשר לא חוו גירושים, אחוז גבוה מהזוגות הנשואים שאיימו על בני הזוג בגירושים מצאו את עצמם בתהליכים עתידיים ודרך ללא מוצא כי בקונפליקט עם אדם קרוב שיש בו מן הרגש האמוציונלי מופעל האגו האישי, הבנה ומחילה לא תמיד באים בקלות, עוד שבזמן ובמקום אחר עם גורם זר משברים נפתרים ביתר קלות.

הקולות הנשמעים מזוגות במשברי זוגיות היא לעיתים הקולות שהסביבה הקרובה מעוניינת לשמוע ולהשמיע וממשבר שיתכן שהוא פתיר או לא מתחיל תהליך של מלחמת מוחות, כוחות והרבה מאוד אגו.

בסיטואציות שכיחות כאשר אדם, חבר או קרוב יספר לנו על כך שהוא במשבר והחליט להתגרש, בטרם ההקשבה לסיטואציה בה הוא נתון התגובה המידית שהוא מקבל היא ״יש לך עו״ד תותח?״ תזהר היא תיקח לך הכל, היא תתלונן, לא תראה את הילדים ועוד ועוד הפחדות ומשפטי יועצי חלם.

לצערי המנטליות הזו התבססה גם אצל עו״ד רבים מבלי לפגוע בכבודם והכללתם אך העוסקים בתחום המשפחה לעיתים משלים את בני הזוג שיש כאן מלחמה ואתה תתרושש, תנצח ועוד סיסמאות ידועות אשר לעיתים מגבירות את מוניטין העו״ד וזאת גם אם המשבר ניתן לפתרון, וגם אם לא נחוצה כאן גישה מלחמתית האדם אשר נמצא במשבר מושפע יתר על המידע מהסביבה ומתכנים שונים כי אחוז המתגרשים העיקרי חווים זאת בפעם הראשונה והם חסרי ניסיון ושרוי בהם הפחד מהלא נודע והובלתם להתנהגות לא רציונלית בשלב זה כל עו״ד לא צריך להתאמץ.

הרי אם גירושים היו ביקור או שניים אצל עו״ד חתימה חיבוק וברכת דרך צלחה לא היה זכות קיום לתחום שהוא תחום מכובד, משכיל ומורכב אך ישנם דרכים אחרות ומנטליות שונה לקידום תהליכים.

בשנים האחרונות בתי המשפט החלו את השימוש במגשרים על מנת לצמצם את כמות התיקים שאינה מחייבת את התעסקות בתי המשפט בדיונים רבים וסרבול השימוש בעו״ד פגישות מיותרות ופרקי זמן ארוכים המלווים בהוצאות כספיות לא מבוטלות.

באחוז גבוה מהתיקים שהופנו למגשרים זכו המיוצגים לפתרונות הולמים ופחות הוצאות מיותרות.
המגשר בישראל השכיל בניהול קונפליקטים בין בני זוג וניסיונו לעיתים רב יותר ואובייקטיבי יותר מרוב בעלי המקצוע הנוגעים בנושא, מגשרים רבים פועלים בשיטות אשר גורמות לבני הזוג להמשיך את התהליך בקלות וכבוד הדדי שתמיד דרך זו מובילה לניצחון הדדי win win ששני הצדדים מרוויחים יותר ואף מצליחים לשמור על קשר רציף ומקצועי להמשך השותפות העתידית בזמן שישנם בני משפחה משותפים שיש לטפל ולדאוג להם במשותף לאורח החיים.

איתן פבריקנט יועץ ומגשר מוסמך בחברת גור מחקר וייעוץ מספר על מקרים רבים שלאחר תהליך ושימוש בגישור זוגות מפנימים שהם בסה"כ במשבר נורמטיבי והמגשר גורם להם להבין את בעיית התקשורת ולשמוע את הקונפליקט מצידו ועיניו של בן זוגם ודרכי התמודדות לפתרון הקונפליקט ו/או המשבר ולעיתים הם נוחלים הצלחה משותפת ועוד שנים רבות יחדיו.

לגירושים ישנם שתי סיבות עיקריות האחת היא אמון והשנייה היא אי התאמה, איני מתייחס לנושאים בין בני זוג של פעילות שהיא מעבר לחוק כגון אלימות וכד׳ לשני הנושאים העיקריים יש התחלה וסוף, הרי בדרך כלל בני זוג שהגיעו למעמד הנישואין היה בכוונתם לשתף את חייהם עם אותו אדם לכל החיים ולא לתקופה זמנית, חלקם מאהבה, מאינטרס אישי או משותף, חלקם התפשרו אבל כולם התחתנו מהסכמה ולא בכפייה, אך במהלך השנים, ובכברת הדרך ישנם עליות ומורדות, משברים וריחוק נורמטיבי כי החיים אינם רק אהבות, בילויים ואושר והתקשורת הלקויה שמתפתחת בין בני זוג לעיתים מובילה לסיטואציות שאינם מקובלות ואף לתחושת זרות, ניצול וקיפוח שברוב המקרים מתבררים כבעיית תקשורת.

גם על נושאי האמון ניתן לגשר וגם לנושא זה יש התחלה וסוף ולמרות שלגישור יתרונות רבים לא תמיד ניתן לגשר ולא תמיד כדאי לגשר כי ישנם הרבה מאוד בני זוג שאכן לא נועדו להיות יחד מסיבות שונות ומגוונות אך תהליך הפירוק של המשותף ביניהם הוא למעשה כמו פירוק חברה מסחרית אך למעשה כאן המורכבות רבה כי בפירוק חברה מסחרית העיקר הוא הממון והניתוק יכול להיות מיידי, בזוגיות אשר מעורבים בני משפחה משותפים הפירוק הינו רק של הממון ולא של בני האנוש שאנו אמורים ללוות ולדאוג לרווחתם לפחות עד גיל 21. אזי פירוק השותפות אומנם הוא רק חומרי.

תפקידו של המגשר שניהול תהליכים מסוג זה מצליחה להביא לתוצאות נאות מכמה סיבות עיקריות המגשר אינו דמות ״מאיימת״ ולמרות שישנם מגשרים רבים שהם עו״ד בהשכלתם ומקצועם אך בגישור ההסתכלות שונה כי עו״ד שמומחיותו היא בניהול הליכים משפטיים המגשר מנהל תהליכי הבנה והסכמה בין הצדדים הנתונים בקונפליקט, בעת הגישור הצדדים יותר נינוחים ורמת הקשב גבוה יותר והתהליך למציאת פתרון מהר וגדול יותר.

מגשר אינו עו״ד בהכרח ותחומי הפעילות של שני המקצועות שונה אף על פי שישנו גורם משותף לעבודתם וכמובן שמגשר אינו מטפל זוגי לא בהסמכה ואף לא בידע ובהשכלה אך זוגות רבים מצאו דרכים נבונות לגישור על הפערים הזוגיים בזכות מגשרים מוסמכים ויעילים.

מקצוע הגישור תופס תאוצה, הכרה והבנה בעולם המשפטי בישראל אם זה בתחום המשפחתי ואם זה בתחום העסקי וכמו מדינות רבות ומפותחות בעולם תפקיד המגשר הינו מבוסס וידוע גם בישראל הביסוס נראה אם זה בקרב הציבור ואם זה מבחינת בתי המשפט ומשרד המשפטים.

שתפו: