בכל מדינה בעולם נמצא שקיימים מגזרים שונים ואכן אם נרד לרזולוציה נמוכה יותר נלמד שכמעט בכל ריכוזיות אוכלוסייה קיימים מגזרים שונים, שאני מציין מגזרים אני מתייחס למגזרים במאמר זה אני מתייחס למגזרים על פי דת ולאום.
הדתות הנפוצות בעולם הן האסלאם, הנצרות, הבודהיזם והינדואיזם, היהדות ועוד מקבץ של דתות נוספות הן במיעוט יחסי בעולם. פילוח האוכלוסייה נחקר לעיתים על פי דתות האוכלוסייה ולמרות שקיימות ריכוזיות באזורים גיאוגרפיים שונים, למרות שישנם מגזרי דת בעלי מכנה משותף, פולקלור, מנטליות, אירועי תרבות ומנהגים בעלי השפעה על התנהגות המגזרים.

ההשפעות אותם אני וחוקרי עולם השיווק החוקרים ומנסים ללמוד ולהשכיל הם מה השוני ומה המשותף בדפוסי הצריכה והתנהגות הצרכן בכל מגזר, איך גורמים למגזר צרכנים לקנות יותר או להרגיש שייך יותר? האם זו רק השפה או שיש הרבה יותר משפה רשמית, אכן כן כל מגזר הוא עולם תוכן מורכב בעל התייחסות פרטנית כוללת אך הינה התייחסות ברמת המאקרו ומשם הבחינה ברמת המיקרו, מגדרי, גילאים, השכלה, גיאוגרפית ועוד.

מחקרי התנהגות הצרכנים אומנם כלי מדעי לשיווק אך אינה באה רק לצורך אנשי השיווק והעסקים אלא לטובת הצרכנים, איך לרגש אותם ואיך לספק את הצורך שלהם, האם הם שבעי רצון משירות, מחיר או מוצר.

ההתייחסות העיקרית שלי חוקרת ומציגה את המאפיינים בהתנהגות הצרכנים ודפוסי הצריכה במגזר הערבי בישראל,
למגזר הערבי בישראל כמו לכל מגזר בעולם יש מאפיינים משותפים אך כמו כן קיים בידול משמעותי בין אוכלוסייה אורבנית לאוכלוסייה כפרית בין אוכלוסיית הצפון לאוכלוסיית המזרח, השתייכות לדתיים וחילוניים, או לזרמים מסוימים
במדינת ישראל קיימים מגזרים שונים שלכל מגזר יש תתי מגזרים בעלי השפעות ודפוסי התנהגות שונים. שלושת המגזרים העיקריים במדינת ישראל הם:

מגזר חרדי
מגזר ערבי
מגזר כללי ישראלי חילוני

33% מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל הם משתייכים למגזר החרדי ולמגזר הערבי. חלומו של כל ארגון מסחרי זה ללמוד את צרכי המגזר ואת הדרך לכיסם.

הרציונל הוא שכ 50% מתקציבי המחקר והשיווק היו צריכים להיות מוקצים אליהם בזמן שבפועל לא מושקע יותר מ 5% וגם תקציבים אלו מגיעים לא תמיד למקורות הריאליים וזאת מסיבה של דיסאינפורמציה גלויה ואי בקיאות במגזרים.
שאנו מעוניינים לתקצב קמפיין פרסום ותוכנית שיווק להשקת מותג או מוצר, מנהלי השיווק יהיו מוקפים בחברות קטנות וגדולות כאחד, תחרות מחירים, ידע וחדשנות. מנהל השיווק והפרסום יביעו את דעתם יותר מפעם, יציגו עמדה אישית וידענות, אך שמדובר במגזר חרדי או ערבי במקרים שכיחים הם נאלמים, פונים לנותן שירות פעיל שמתמחה במגזר, ההתמחות לעיתים היא לא אכן התמחות אלא במי הוא מטפל, ואם אותו מנהל שיווק רואה שהמתחרה הגדול גם משתמש בשירותיו אז את תנאי הסף הוא עבר, חילוקי דעות אישיות, ידענות והצגת עמדה אישית לא תהיה לרוב כי חוסר הידע וההבנה מביא את אנשי השיווק להסכמה בלית ברירה. ומקבלים את הנתונים כתורה מסיני.

כ 19% מכלל תושבי ישראל הינם אוכלוסייה מוסלמית שמספרם נאמד על מעל מיליון וחצי תושבים.
אחוז לא מבוטל ודומיננטי שאינו מקבל את היחס הראוי מבחינת מחקר התנהגות צרכנים ובניית פתרונות צרכים ממוקדים.
"חשוב לי לציין ולהבהיר שאין מאמר זה מתייחס לכל הקשר פוליטי מכל סוג שהוא ואינו מתייחס להתייחסות סוציאלית, דתית, לאומית וכל המשתמע מכך"
התייחסותי למגזר הערבי ישראלי הינה מבחינה מקצועית והקשר להתנהגות צרכנים, דפוסי צריכה ומודעות בעולם העסקי הקמעונאי המסורתי והדיגיטאלי.
אופן ההתפתחות מבחינת דפוסי הצריכה, חדשנות וחיבור לעולם הדיגיטלי שונה בין המגזר הערבי למגזר הכללי במדינת ישראל אך קצב ההתפתחות והשינוי שחל במגזר הערבי בשלוש שנים האחרונות הוא בקצב מואץ מול שאר המגזרים.
תחזיות שונות המבוססות על נתוני הלמ"ס מציג שתוך פחות מארבעה עשורים המגזר הערבי יעמוד על 25% מכלל תושבי מדינת ישראל וכך גם הפוטנציאל העסקי הטמון במגזר.

שמדברים על המגזר הערבי בישראל מדברים על מגזר הטרוגני אשר מורכב מ 85% מוסלמים ו15% מתחלקים כמעט שווה בשווה נוצרים ודרוזים, כ55% בעלי זיקה לדת, תרבות צריכה כפרית מול תרבות אורבנית, תושבים בכפרים מרוחקים מאזורי קניה אורבניים כלליים או קרובים ואף משותפים.

רשתות קמעונאיות, ספקים, יצרנים ומותגים מקומיים ובינלאומיים החלו להבין את הפוטנציאל במגזר זה ומנסים לחדור לכיסו של הצרכן הערבי באמצעות פרסום ממוקד, מוצרים ייעודים, סקרי שוק וקידומי מכירות פרונטאליים.

תקציבי הפרסום והפיתוח אכן בצמיחה מתמדת וכפי שציינתי אין זה מפרש את איכות ואמינות התהליכים ואין זה מייצג את שביעות רצון הצרכנים במגזר הערבי ישראלי.